פקודת הנזיקין מקורה בחוק מנדטורי שמטרתו היא הסדרת תחום הנזיקין האזרחי בישראל. החוק עוסק בשאלות כדוגמת: בגין אלו עוולות ניתן לתבוע פיצויים? מה הם הפיצויים הניתנים בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מעוולה? ואיך מחשבים פיצויים אלו? בכתבה זו ננסה לענות על השאלה מה הם הקווים המנחים של פקודת הנזיקין בישראל. לצורך כך נסקור את החוק ואת החקיקה שלו בקצרה, נעבור על המבנה והחלקים שלו, נציג חלק מהבעיות הטמונות בחוק זה ומספר קווים מנחים בחוק.
פקודת הנזיקין, סקירה קצרה
פקודת הנזיקין היא חוק שעבר אל ספר החוקים של ישראל בשלמותו מספר החוקים של המנדט הבריטי בישראל. החוק מונה את כלל הנזקים שניתן לתבוע בגינם במידה והם נגרמו מעוולות הקבועות בחוק. בין אם מדובר בנזקי רכוש כתוצאה מתקיפה או במקרה של נזקי גוף רשלנות רפואית, החוק מציג את הנזק והפיצוי המגיע לניזוק במידה ויתבע את המזיק.
מבנה הפקודה וחלקיה
מבנה הפקודה מורכב משלושה חלקים. החלק הראשון מפרט את העוולות השונות בגינן ניתן לתבוע תביעת נזיקין, כלומר פירוט העוסק בשאלה מהי התנהגות שאם נגרם בגינה נזק ניתן לתבוע פיצויים מהצד האחראי לו.
החלק השני עוסק בשאלה מתי ניתן להטיל אחריות בגין נזק שנגרם – חלק זה בחוק עוסק בשאלה הכללית מתי חלה אחריות נזיקית על אדם או גוף מסוים. החלק השלישי עוסק בגובה הפיצויים הניתנים ובשאר סדרי דין בתביעות נזיקין. שלושת החלקים יחד קובעים את כל תורת הנזיקין הישראלית.
חלק מהבעיות הטמונות בחוק זה
ישנן מספר בעיות בפקודת הנזיקין. כמובן שמכיוון שזהו תחום שלם, לא נוכל לעבור על כולן אלא נסקור רק מעטות מהן. החוק תורגם לעברית בשנת 1944 ותרגום זה כלל טעויות רבות שעדיין נמצאות בחוק ואנו פועלים על פיהן. בנוסף לכך, בחלקים 2 ו-3 בחוק יש חוסר התייחסות למצבים משפטיים רבים ולסדרי דין כאלה ואחרים. חלק זה נוסף במשך הזמן לחוק באמצעות פסיקה של בתי משפט.
קווים מנחים של פקודת הנזיקין
הקווים המנחים של פקודת הנזיקין הם שניתן לתבוע פיצויים בגין כל התנהגות שמוגדרת כעוולה. גם התנהגות רשלנית תזכה את הנפגע בפיצויים מאת הפוגע. בנוסף לכך מכניסה הפקודה עוולה נוספת בשם הפרת חובה חקוקה. הפרת חובה חקוקה היא התנהלות לא תקינה של הגורם לנזק בקשר לעניין מסוכן זה או אחר.
לסיכום
פקודת הנזיקין היא חוק שהועבר אל ספר החוקים הישראלי מספר החוקים המנדטורי. פקודה זאת מסדירה את תחום הנזיקין האזרחיים בישראל מבחינה חוקית. בשנת 1968 חוקק החוק בניסוח חדש, אך למרות זאת קיימות בו בעיות תרגום וחוסר התייחסות למצבים מסוימים ולסדרי דין. פקודת הנזיקין בישראל עברה גם תיקונים ותוספות על ידי בתי המשפט השונים שדנו בתביעות נזיקין.
