באופן מפתיע ההכרה במשפחות השכולות לא מתרחשת בכל מקרה באופן אוטומטי, אלא על המשפחות להגיש בעצמן תביעה שמבקשת כי יכירו בהן כמשפחות שכולות.
התביעה דורשת מספר קריטריונים, וכוללת בירוקרטיה שעלולה פעמים רבות להיות מתישה וקשה למשפחות. על המשפחה לפנות לקצין התגמולים בבקשה להכרה ולכלול בבקשה מסמכים שיעידו על המצב של המשפחה. הקצין יבחן את הבקשה ויחליט האם לקבל או לדחות אותה בהתאם לאמור בחוק ולפי שיקול דעתו.
ישנה חשיבות דרמטית לאופן בו הגשת הבקשה מתנהלת. לעיתים נוטה קצין התגמולים להחמיר עם המבקשים ודוחה בקשות לאור מחסור בפרטים. על כן יש להתנהל באופן מסודר ולהגיש יחד עם הבקשה את כל הפרטים והמסמכים שיכולים להיות רלוונטיים.
במי החוק מכיר כמשפחות שכולות?
אפשר לחלק את המשפחות השכולות ל-3 מקרים:
מקרה ראשון נוגע לחיילים שנהרגו בפעילות מבצעית או במלחמה – במצב כזה החייל כן מוכר באופן אוטומטית כחלל צה"ל ומשפחתו של החייל כמשפחה שכולה.
מקרה שני נוגע לחיילים שנפטרו במהלך שירותם הצבאי, אך לא ברורה סיבת מותם, ואין וודאות מוחלטת לגבי הקשר בין המוות לשירות הצבאי.
נכה צה"ל – אדם שנפצע בעקבות השירות הצבאי שלו והוכר כנכה צה"ל – ונפטר מחמת הפגיעה שלו מספר שנים/ חודשים לאחר השחרור.
התנאים שיש לעמוד בהם על מנת להיחשב למשפחה שכולה
בכדי שבני משפחה יוכרו כמשפחה שכולה לפי החוק, יש להראות כי מדובר ב"חייל שנספה במערכה" או "נספה" כלומר לפי החוק להראות שמדובר בחייל או חייל משוחרר שמת עקב:
חבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו. לגבי חייל בשירות קבע – חבלה כאמור שהיא חבלת שירות.
מחלה או החמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו. לגבי חייל בשירות קבע – מחלת שירות או החמרת מחלת שירות שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו.
מה עושים אם הבקשה לא מתקבלת?
במצב של דחיית הבקשה, ניתן להגיש ערעור על ההחלטה בתוך 30 יום. ברוב המקרים מומלץ לא לוותר ולהגיש ערעור לוועדת הערעורים שכן ייתכן והבקשה נדחתה רק מחמת חוסר תשומת לב של מי שבחנו אותה, או אולי בגלל מחסור בפרטים שניתן להוסיף לערעור. מומלץ מאד להיעזר בעורך דין שמתמחה בתביעות מול משרד הביטחון לפני הגשת הערעור על מנת לוודא שהכל מוגש בצורה נכונה, ובכך להגדיל את הסיכויים שהערעור יתקבל והמשפחה תוכר סוף סוף כמשפחה שכולה כפי שמגיע לה.
רצוי להכיר את העובדה שגם אם הערעור נדחה ניתן להגיש תביעה כנגד ההחלטה לבית המשפט המחוזי ולעיתים גם לבית המשפט העליון.
הדין לגבי חיילים שנפצעו במערכה (נכי צה"ל) אך נפטרו לאחר השחרור
לעיתים חיילים בצה"ל נפצעים במערכה – נפשית או פיזית – ומוגדרים לאחר מכן כנכי צה"ל. קרה לא פעם כי נכי צה"ל נפטרו בעקבות הפציעה הזו מספר שנים מאוחר יותר – לעיתים בפרק זמן קרוב יחסית לשחרור מהשירות הצבאי ולעיתים לאחר שנים רבות. על מנת שהמשפחות שלהם יוכרו כמשפחות שכולות, ויהיו זכאיות לקבלת התגמולים וההטבות ממשרד הביטחון כפי שמגיע להן, יש להוכיח קשר סיבתי בין המוות לבין הנכות שנגרמה עקב השירות הצבאי.
לכאורה מדובר בהוכחה שלעיתים תהיה קשה שכן יש להראות קשר ברור, ומדובר בדרישה דווקנית של החוק. ניתן למצוא מקרים רבים בהם מחמירים עם הדרישה הזו. עם זאת, כבר היו מקרים שהצביעו על מגמה מרחיבה– שנוטה דווקא כן להכיר ביותר משפחות שכולות של נכי צה"ל שנפטרו. כך לדוגמא –נכה צה"ל שסבל בעקבות שירותו הצבאי מפוסט טראומה (PTSD), עישן סיגריות בכמויות רבות בעקבות מצבו הנפשי ונפטר מסרטן הריאות. במקרה זה התקבלה הבקשה להכיר במשפחה כמשפחה שכולה עקב הקשר שבין העישון הרב, שנבע מהפוסט-טראומה, לבין המוות מסרטן הריאות.
האם יש הבדל בין חיילים סדירים לחיילי מילואים או שירות קבע?
התשובה היא לא. למעשה מדובר באותו נוהל פנייה להכרה כמשפחות שכולות גם לגבי חיילים סדירים, גם לגבי חיילים בשירות קבע, וגם לגבי חיילי מילואים ואנשי כוחות ביטחון נוספים כגון שוטרים, אנשי משרד הביטחון, משרד החוץ, סוהרים, אנשי משמר הכנסת, וכדומה.
חשיבות הליווי המשפטי
על מנת לקבל את ההכרה כמשפחה שכולה במקרה בו בן משפחה נהרג חלילה במהלך השירות הבטחוני, יש להתנהל עם המון בירוקרטיה לא פשוטה. המשפחות נמצאות בכל מקרה במצב נפשי קשה מאד לאחר אובדן יקיריהם. סיוע וליווי של עורך דין המנוסה בתביעות מול משרד הביטחון יעזור מאד בשלב זה, על מנת לוודא שכל הפרטים בתביעה מוגשים בצורה מסודרת שלא מפספסת אף נקודה משמעותית. משרד עו"ד יעקב אמיר מתמחה בתביעות מול משרד הביטחון, ובפרט בתביעות של משפחות שכולות. מדובר במשרד מיומן ומקצועי בעל ניסיון רב בתחום.
מידע משפטי נוסף שמוגש מטעם הנבחרת המשפטית, תוכלו למצוא באתר – www.martindale.co.il.
