החמרה מאוחרת – על החמרה במצב הרפואי לאחר תאונת עבודה

מעורבות בתאונה היא דבר מצער שאף אחד לא מייחל לעצמו.

יחד עם זאת, תאונות קורות לעיתים, ובמידה ודרגת החומרה שלהן גבוהה מספיק, רשאי הנפגע לתבוע פיצויים מגופים שונים בגין התאונה שעבר.

כאשר תאונות נגרמות בהקשר למקום העבודה של הנפגע, הן מוכרות כתאונות עבודה ומזכות את הנפגע בקצבה מביטוח לאומי, אשר גובהה נקבע לפי מידת הפגיעה בעובד.

לעיתים נוצרים מצבים בהם הפגיעה ממשיכה ומחמירה לאחר זמן מה – בנושא זה נעסוק במאמר שלפניכם.

אחוזי אימה

לפני שנעסוק בהחמרה, כדאי לכתוב מעט על תאונות עבודה. הכרת בעובד כנפגע תאונת עבודה היא דבר בעל משמעות גדולה לרווחת חיי העובד, שכן היא מקנה לו את הזכות לקבלת קצבה מביטוח לאומי. הביטוח הלאומי מצדו, אינו שש לחלק קצבאות, ולכן לעיתים יהיה צורך במאבק משפטי מסוים על קבלה ההכרת הנכספת. כאשר המאבק בהכרה מתגלגל לפסים משפטיים, רצוי מאוד לפנות לעורך הדין המתמחה בתחום, על מנת שיסייע לנפגע בכליו המשפטיים לקבל את מלוא הזכויות להן הוא זכאי.

בהקשר זה, גם חשוב לציין שתאונת עבודה היא אינה דבר דיכוטומי (קרה או לא קרה). כאשר אירעה פגיעה הקשורה למקום העבודה, וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קובעת את חומרת הפגיעה ואת אחוזי הנכות להם זכאי העובד הנפגע. ככל שהנפגע מקבל אחוזי נכות גבוהים יותר, כך הקצבה לה הוא זכאי נעשית מתגמלת יותר. לכן במקרים רבים המאבק אינו רק על ההכרה אלא גם על קביעת חומרת הפגיעה. במידה ונקלעתם לסיטואציה מסוג זה, עו"ד אורי בוים לתאונות עבודה הוא מענה הולם ואיכותי אשר יכול לסייע לכם רבות במיצוי הזכויות שלכם.  

מהי החמרה?

לעיתים קורה מצב שהמצב הרפואי שנקבע לאחר התאונה ממשיך להחמיר. המחלה או הפגיעה מתעצמת בחלוף הזמן, ואחוזי הנכות שנקבעו הם למעשה נמוכים מדי עבור הנפגע. מקרה כזה ייחשב להחמרה במצב הרפואי לאחר תאונת העבודה, אך ורק אם ההחמרה תקרה עקב תאונת העבודה ולא לאחר אירוע נוסף שאינו קשור למקום העבודה וגרם לה.

הכרה בהחמרה זו מסייעת כאמור בהגדלת הקצבה לה זכאי הנפגע. לכן ישנם פרמטרים ברורים שקובעים כיצד ניתן לבקש אותה. ההחמרה צריכה לחול לאחר שישה חודשים לפחות מאז אירוע התאונה, ובנוסף, קיים אישור בכתב מטעם רופא מוסמך (רופא תעסוקתי) בדבר ההחמרה.

ניתן לבקש הכרה בהחמרה לפני שישה חודשים רק במקרים חריגים: האם העובד נאלץ להתאשפז לאחר קביעת דרגת הנכות או עם מדובר במקרה דחוף כלשהו, אשר רופא מוסמך מטעם המוסד לביטוח לאומי מכיר בו.

הניירת שעוזרת

כמובן שקביעת החמרה מחודשת מחייבת בטפסים מתאימים. רופא תעסוקתי למשל, רשאי לקבוע החמרה רק אם הובא לידיו פרוטוקול הוועד הרפואי של הביטוח הלאומי אשר הגדיר את הקביעה הראשונה. בנוסף, לאחר שהתקבל האישור מהרופא, צריך העובד להגיש את הבקשה לקביעה מחודשת של הביטוח הלאומי באמצעות טופס ייעודי הקרוי טופס ב.ל 228, ובצירוף אישור רפואי רלוונטי כמובן.