כשמצאתי את עצמי מול מערכת בירוקרטית סבוכה, לא הבנתי כמה אני לא מוכן לזה. עבדתי קשה במשך שנים, וכשהתחלתי לסבול מבעיות רפואיות שהובילו לאובדן כושר עבודה חלקי, לא ידעתי מאיפה מתחילים – איך ממלאים טפסים, למי פונים, מה הזכויות שמגיעות לי. כל זה היה בשבילי כמו שפה זרה. הגעתי לנקודת שבירה. ואז, קיבלתי המלצה על משרד עורכי הדין של צבי הלוי.
הדרך להתחיל מחדש – שלב אחר שלב
כבר מהשיחה הראשונה, הרגשתי שאני לא לבד. השיחה הייתה עם עורך הדין עצמו – צבי הלוי. הוא לא רק הקשיב, הוא גם שאל שאלות מדויקות, ניתח את המצב שלי והסביר לי לאן כדאי לכוון. הוא לא זרק אותי לעוזרים או למתמחים. זה הרגיש כאילו אני נמצא בידיים הכי נכונות.
הוא לא הבטיח הבטחות באוויר. הוא הסביר בדיוק מה ניתן להשיג, מה ידרוש יותר מאמץ, ואיפה ייתכן ויהיו קשיים. כל פגישה וכל שיחה איתו הייתה מלווה בבהירות, שקיפות, ובעיקר – גישה של "בוא נעשה את זה כמו שצריך".
מציאות של מאבקים מול ביטוח לאומי וחברות הביטוח
למדתי על בשרי כמה גופים כמו ביטוח לאומי או חברות הביטוח יכולים להקשות. אבל עם צבי הלוי זה הרגיש אחרת. הוא הכין אותי לכל שלב – לוועדות הרפואיות, לטפסים, לבדיקה של מסמכים רפואיים. הוא דאג שאגיע מוכן. כל מסמך שנשלח נבדק בקפידה. כל פרט קיבל התייחסות. ידעתי שכל מה שיוצא מהמשרד שלו – מדויק עד לפרט האחרון.
במקום שאני ארוץ אחרי עדכונים, קיבלתי מהם התראות יזומות. בכל פעם שהתיק התקדם – הם התקשרו, עדכנו, שלחו מייל. שום דבר לא נפל בין הכיסאות.
זכויות רפואיות זה לא רק כסף – זה בעיקר שקט נפשי
כשאדם מאבד את היכולת לעבוד, גם אם באופן זמני, הוא לא מאבד רק את ההכנסה – הוא מאבד ביטחון, עצמאות, תחושת ערך עצמי. העבודה של צבי הלוי החזירה לי את כל אלה.
בזכות ההתנהלות המדויקת והעקביות של המשרד, קיבלתי קצבה חודשית על פי אחוזי הנכות שנקבעו לי, כולל פיצויים רטרואקטיביים. אבל מה שיותר חשוב מזה – הרגשתי שיש מישהו שדואג לי, לא רק לתיק שלי.
כשהפגיעה היא בעבודה – המורכבות עולה שלב
כשהסיפור שלי הפך גם לסיפור של עבודה – כלומר, פגיעה שאירעה בזמן שהייתי במפעל – צצו עוד סיבוכים. נדרש תיעוד, אישורים, חוות דעת. היה צורך להתנהל מול המעסיק, מול המוסד לביטוח לאומי וגם מול רופא תעסוקתי.
באותה תקופה, גיליתי כמה התחום הזה של תאונות עבודה יכול להיות מבלבל, במיוחד כשכל גוף דורש משהו אחר. משרדו של עו"ד הלוי היה שם לאורך כל הדרך. הם ארגנו את כל המסמכים, הפנו אותי לבדיקות רלוונטיות, וליוו אותי אישית לוועדות רפואיות. אני זוכר את הרגע שבו הוועדה אישרה לי 48% נכות זמנית, וזה לא היה רק מספר – זו הייתה ההכרה במה שעברתי.
לא רק ייצוג משפטי – גם אמפתיה אנושית
זה אולי נשמע קלישאה, אבל יש הבדל ענק בין עורך דין שמטפל בך כ"תיק" לבין מישהו שרואה בך קודם כל בן אדם. במהלך התקופה שעבדתי עם צבי הלוי, היו רגעים קשים – רפואיים, נפשיים, כלכליים. תמיד ידעתי שאם אני שולח הודעה, מקסימום תוך שעה אני מקבל מענה. וכשדיברנו – הוא תמיד שאל לשלומי, לא רק איך ההליך מתקדם.
היו רגעים שבכיתי בשיחה, מרוב תסכול. הוא ידע להכיל את זה. להקשיב. להרגיע. והכי חשוב – לפעול.
דגש על שקיפות והסברים בגובה העיניים
כל מהלך שנעשה בתיק שלי, הוסבר מראש. לא נחתמתי על כלום בלי להבין. צבי הלוי והצוות שלו מקפידים על כך. הם יודעים כמה חשוב שלקוח יבין מה קורה. קיבלתי הסבר על כל זכות, על כל שלב – בין אם מדובר בהגשה ראשונית, ערר או אפילו הכנה לעדות.
אפילו כשלא הייתי מרוכז או מתקשה להבין, הם לא הרימו ידיים. הסבירו שוב, בדקו שהבנתי, ודאגו שאקבל החלטות מתוך ידע, לא מתוך בלבול.
כשהמשרד נמצא – הכל מרגיש בטוח יותר
חשוב לי גם להדגיש – יש משהו מאוד מרגיע בידיעה שאתה יכול להגיע למקום פיזי, עם שלט בכניסה, עם מזכירה שמקבלת אותך, עם משרד מסודר ועם מענה טלפוני זמין. משרד עורכי הדין של צבי הלוי נמצא בכתובת ברורה, עם טלפון משרדי שמענה אנושי עונה בו, וכתובת אימייל רשמית לכל תיעוד ומסמכים.
הפרטים האלו אולי נשמעים קטנים, אבל הם משמעותיים כשאתה מתמודד עם הליכים משפטיים חשובים. הם מעניקים ביטחון שאתה לא עובד מול איזה דף פייסבוק או מישהו מהבית.
לסיכום
בסוף הדרך, כשהכל נסגר לטובתי, התרגשתי. לא רק מהתוצאה – אלא מהדרך. צבי הלוי לא היה רק "העורך דין שלי" – הוא היה שותף למסע. דמות שמול המוסדות הייתה הקול שלי, העוצמה שלי, הגב שלי.
אני לא יודע איך הייתי עובר את כל זה בלעדיו.
